"חי צומח דומם"…. איך שאני אוהבת את המשחק הזה…. ברגע שנכנסים אליו, האווירה הופכת קלילה, הראש לא מפסיק לעבוד ולפצח, האנדרנלין נכנס לפעולה כי אין מצב שמישהו ינצח אותי…
ואז…..? או אז היצירתיות נכנסת לפעולה עם כל מיני מדינות, חיות ומקצועות שבכלל לא בטוח שקיימים או קיימות בעולם הזה.
ועכשיו אתם בטח שואלים – מה, לכל השדים והרוחות, הקשר בין המשחק הזה לצילום אדריכלות????
אז זהו, שלדעתי יש קשר הדוק והוא מצוי ביכולת שלנו להעביר, באופן יצירתי, בפריים אחד את האווירה שבחלל – להעביר את החי, הצומח והדומם.
כצלמי אדריכלות אנחנו מגיעים בעיקר לצלם חללים דוממים. אבל! וזה אבל גדול! עלינו מוטלת האחריות להעביר את החוויה, את ההרגשה, את הטעם ואת הריח שבחלל. עלינו מוטלת האחריות להאניש את החלל.
אז איך מאנישים חלל?
- הדרך הראשונה והכי טריוויאלית, אבל בהחלט עושה את העבודה, היא באמצעות החי -להכניס אנשים לפריים. או באופן סטטי או באמצעות תנועה שלהם בחלל (מה שאנחנו נוהגים לקרוא הרוחות) – סגירת וילון, ירידה/עליה במדרגות, פתיחת דלת, תנועה בחלל רחב ידים וכו:
- הדרך השנייה היא לשדרג את הטריוויאליות – להכניס לפריים תנועה מתכנסת או מתפצלת של שני אנשים בחלל, להכניס לפריים בעלי חיים או לייצר אינטראקציה בין בע"ח לאדם:
- הדרך השלישית והכי מגניבה לטעמי היא להכניס לחלל רמזים בלבד לחיים בחלל – משקפיים, צעיפים, שמלות, בגדי תינוקות, חלקי גוף (נשמע רע ממש אבל להכניס לפריים מלא בסטייל רגלי אישה היושבת על כיסא, משדרג ממש את הפריים):
- הדרך הרביעית היא באמצעות הצומח – כולנו כבר יודעים שצמחים ופרחים מוסיפים המון טקסטורה וצבע לפריים שלנו (ואפילו סינטטיים איכותיים עושים עבודה טובה). ניתן להוסיף עניין לפריים שלנו ולצלם דרך הצמח את החלל, או לשחק במשחקי פוקוס בין הצמח לחלל:
- הדרך החמישית היא באמצעות צבעים, טעמים וריחות – אז צבעים קל יותר להעביר מריחות, פשוט מוסיפים אותם לחלל בנגיעות מדויקות (חוק השלושה – שלוש נגיעות של אותו הצבע או גווניו במקומות שונים פריים – בהחלט עושה את העבודה). אבל… איך מכניסים טעם וריח בפריים דומם? באמצעות צבעים, מרקמים וטקסטורות! מאפים מיוחדים, קינוחים מעוררי תיאבון, פירות, גבינות, יין וכל מה שמגרה אות חוש הטעם שלנו עובר נפלא גם בתמונה. גם כאן נכון יהיה לייצר בפריים משחקי פוקוס בין המאכל לחלל:
שלכם,
איה ארגוב,
צלמת אדריכלות ועיצוב פנים